פיצול מוסד היועמ"ש – הפיכה משטרית מסוכנת או רפורמה נדרשת?
כנס לציון זכרו של "היסטוריוגרף מוסד היועמ"ש" עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן ז"ל
עשרות שנים נדונה בישראל שאלת פיצול או אחדות תפקידי היועץ המשפטי לממשלה. בימים אלה שאלה זו רלוונטית במיוחד, בעקבות הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בהצעת החוק לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה. אין חולק כי הדגם של הייעוץ המשפטי ברשות המבצעת בישראל הוא מודל ייחודי שהתפתח מאז ימי קום המדינה באמצעות מאבקים ציבוריים בין שרי משפטים ליועצים משפטיים לממשלה, דוחות של ועדות ציבוריות, דברי חקיקה ספציפיים, פסיקות של בית המשפט העליון, החלטות ממשלה ופרקטיות שהיו מקובלות על ממשלות מכל צדי הקשת הפוליטית. אכן, התפתחות מעמדו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה – כלומר מתן הסמכות המשפטית העליונה ברשות המבצעת לפקיד ציבור שאינו נבחר ציבור – לא הייתה מתוכננת; מוסד זה נוצר ביד המקרה, "כתולדה של מצב משפטי מעורפל, שר משפטים חלש-יחסית ומנכ"ל משרד משפטים בעל יוקרה ועוצמה, שאימץ לעצמו סמכויות שלא התכוונו לתת לו", כפי שתיאר זאת יחיאל גוטמן ז"ל בספרו על התפתחות מוסד היועמ"ש.
מושכלת יסוד הינה כי מערך הייעוץ המשפטי הפנימי הוא שומר הסף המרכזי של שלטון החוק בתוך הרשות המבצעת. החל מראשית ימי המדינה – בסדרה ארוכה של מאבקים שהתרחשו בין יועצים משפטיים לבין עובדי הציבור והדרג הפוליטי – התגבשה בישראל המוסכמה כי היועצים המשפטיים ברשות המבצעת אינם רק "מייעצים" לממשלה אלא גם "מפקחים" על חוקיות פעולותיה. בתוך כך, הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לאבן הראשה של שמירה על שלטון החוק בדמוקרטיה הישראלית.
מכאן שהשינוי המוצע במוסד היועץ המשפטי לממשלה יש בו כדי להביא לשינוי סדרי בראשית של שיטת הממשל בישראל, תוך שינוי טקטוני באחד המוסדות המרכזיים של הדמוקרטיה הישראלית. מטרתו של הכנס הוא לדון האם הצעת החוק בדבר פיצול תפקידי היועמ"ש היא המשך ההפיכה המשטרית המסוכנת שהובילה הקואליציה הנוכחית או שינוי נדרש למען חיזוק שלטון החוק ברשות המבצעת.
בכנס נציין את זכרו של עו״ד יחיאל (חיליק) גוטמן ז״ל שהלך לעולמו לפני מספר חודשים. עו״ד גוטמן ז״ל עבר לצד שרי משפטים ויועצים משפטיים לממשלה בשנות ה-70, וערך מחקרים מעמיקים בדבר ההיסטוריה של מוסד היועמ״ש והמאבקים שניהל היועמ״ש כנגד הדרג הפוליטי מאז קום המדינה. במובנים רבים עו״ד גוטמן הוא ההיסטריוגרף של מוסד היועמ״ש.